יום שבת, 22 ביולי 2017

תחנות רכבת

מי שלא ביקר באחת מתחנות הרכבת הגדולות בלונדון, אני ממליץ בחום להתנסות לפחות פעם אחת בחוויה. מיותר לציין שסדר גודל כזה לא רואים בארץ. ולפני שכל מיני חכמים קופצים ("לא ראית כלום עד שתהיה בשנחאי/מקסיקו סיטי/טוקיו...") – אני לא טוען שהתחנות פה הן הגדולות בעולם. מה שאני כן טוען זה ששווה לזכור שגלגלי המהפכה התעשייתית התחילו להסתובב פה. כמו בהרבה תחומים, בתחום הרכבות, בריטניה חינכה את העולם.
לבריטים יש אובססיה לרכבות. הסיבה היא שהבריטים הם אלו שהמציאו את הרכבת ומסילת הברזל ולכן הרכבת נחשבת פה בעצם לגאווה לאומית. המצאת הרכבת עזרה לבריטניה להיהפך למעצמה תעשייתית ולחזק את אחיזתה בקולוניות מעבר לים כאשר הבריטים מרשתים את כל הקולוניות במסילות ברזל, כולל בפלשתינה. אם תרצו דוגמאות לאיך האובססיה לרכבות באה לידי ביטוי פה, אז הנה כמה:
טריינספוטינג. מה זה טריינספוטינג? סרט של דני בויל כמובן. אבל הסרט הקלאסי קרוי על שם מה?? אז אם ניזכר באחד התחביבים של חבורת רנטון, סיק בוי, בגבי וספאד - הם יושבים בשדה פתוח, מחכים למעבר של רכבת. וזה בעצם טריינספוטינג – צפייה ברכבות נוסעות. תחביב בריטי טיפוסי. המכורים לדבר (ויש הרבה כאלה בבריטניה), לא מסתפקים בסתם לצפות ברכבות, אלא מתעדים כל רכבת ורכבת כולל לוחות זמנים, כמה קרונות היא סוחבת וכו', כולל צילום תמונות.




לא מזמן כאשר ישבתי בעבודה, קיבלנו מייל בהול – "היום בשעה 15:35 בדיוק, ה "Flying Scotsman" תעבור במסילת הרכבת הצמודה למשרד. כולם מוזמנים לצאת ולהריע לה כשהיא עוברת". בבריטניה, סלבריטאים לא חייבים להיות בשר ודם. ה "Flying Scotsman" היא לא רק אחת הרכבות הוותיקות בבריטניה, אלא היא גם עדיין מונעת על ידי מנוע קיטור! עוד גאווה לאומית! וכאשר סלבריטאי בסדר גודל כזה עובר ליד המשרד, כולם מפסיקים לעבוד ומריעים. מי מכם שמעוניין להריע או לצפות בסקוטי המעופף, לוח הזמנים כאן.
אפילו הילדים בבריטניה נחשפים לגאווה הלאומית בעודם קטנים: החל ב"דוב פדינגטון" שנמצא נטוש בתחנת פדינגטון ועד תכנית הדגל "תומס הקטר" שכל ילד שצופה בה יכול לדקלם את כל סוגי הקטרים.
אז חזרה ללונדון. תחילה, מילה קצרה על מוזיאונים: שלא כמו בשאר בריטניה, בלונדון אין מוזיאונים המוקדשים בלעדית לרכבות. נזכיר רק שני מוזיאונים בלונדון בהקשר הזה - מוזיאון התחבורה של לונדון שמתמקד ברובו באנדרגראונד (עוד המצאה בריטית), ומוזיאון המדע בו תוכלו להתעמק בהמצאת מנוע הקיטור, גולת הכותרת של המהפכה התעשייתית.
ועכשיו, לתחנות עצמן.
קינגס קרוס: אם הייתי מתחיל איפשהו, זה בתחנת קינגס קרוס. הסיבה היא שקינגס קרוס היא בין התחנות הוותיקות והחשובות בבריטניה – היא הוקמה ב 1850 ומחברת את לונדון עם כל צפון מזרח אנגליה ועם סקוטלנד. המלכה ויקטוריה עצמה יצאה לסקוטלנד מפה כבר ב 1851. אם תסתכלו על התחנה מבחוץ תתרשמו שהיא... מכוערת להחריד! חזית התחנה היא החזית המקורית ומייצגת את תמצית הפילוסופיה הוויקטוריאנית – שום דגש על אסתטיקה, 100% דגש על פונקציונליות. למי ששואל את עצמו למה התחנה נבנתה כשני אולמות גדולים – הסיבה היא שפעם גם בתחנות הרכבת היו "אולם המראות" ו"אולם נחיתות" (בעתיד גם יצחקו על שדות התעופה שלנו שכוללים שני אולמות). בפנים המחזה משתפר תודות לשיפוץ כללי ב 2012 שכלל תקרת פלדה יפהפייה שהמבקרים מתארים כ"מפל מים הפוך". למעריצי הארי פוטר יש את פלטפורמת ¾9 שתמורת סכום לא סמלי תוכלו להצטלם עפים לתוכה. לידה תמצאו את החנות הרשמית למוצרי הארי פוטר.



סנט פנקראס: היתרון בקינגס קרוס הוא שמקבלים שתי תחנות במחיר אחד. התחנה הצמודה היא סנט פנקראס, שמשמשת כיום את היורוסטאר. סנט פנקראס נפתחה ב 1868 ע"י חברה המתחרה בחברת הרכבות שתפעלה את קינגס קרוס. כמו כל מתחרה חדש, הם בנו את התחנה שלהם במטרה להאפיל על המתחרה השכן. הם שכרו את האדריכל וויליאם בארלו שעיצב את התחנה בעיצוב ניאו-גותי, ועד היום היא נחשבת לאחת התחנות המרשימות בעיצובן. התחנה שופצה לחלוטין ב 2007 ודגש הושם על יצירות אמנות הפזורות ברחבי התחנה, כולל פסנתר ש"הושאר" כאן ונחתם ע"י אלטון ג'ון.
ליברפול סטריט: למראית עין, אין שום דבר מיוחד בתחנה הזו. היא עדיין די גדולה ועמוסה שכן היא מחברת את לונדון עם כל מזרח המדינה. אבל אם כבר מצאתם את עצמכם פה, שווה לדעת שבשנים 1938-39, בערך 10,000 ילדים יהודים הגיעו לכאן ברכבות מאוסטריה, צ'כיה וגרמניה על מנת להינצל מהמשטר הנאצי, במבצע הידוע בשם Kindertransport. המבצע מונצח כאן ע"י לא פחות משלושה מיצגים – שני פסלים (אחד בתוך התחנה ואחד מחוץ לה בכניסה) ושלט בקומה העליונה שמסביר שכל הקומה נקראת "כיכר התקווה", על שם התקווה שהילדים זכו לה בבריטניה. פסלים דומים נמצאים בתחנות המקור בווינה ופראג.




ווטרלו: לא נסיים בלי להזכיר את התחנה העמוסה בבריטניה (אם כוללים את כל המתחמים שלה, היא העמוסה באירופה). 24 רציפים ו 100 מיליון אנשים שעוברים פה בשנה ממוצעת! המקום מזכיר זירת מכוניות מתנגשות, רק עם אנשים במקום מכוניות. כולם פה רצים בעודם מסתכלים על לוח הרכבות התלוי 20 מטר באוויר. כאוס.
מי שעדיין לא שבע מתחנות רכבת בלונדון, יכול לבקר בשאר התחנות הגדולות והחשובות – ויקטוריה, פדינגטון, יוסטון וצ'רינג קרוס. ומי שלא שבע גם אחרי זה, יכול לעשות טריינספוטינג.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה