יש כמה סיבות לכך שתייר שמבקר בלונדון ירצה להגיע לגריניץ'. אז נסדר אותן לפי הסתברותן:
1. טיילתם בלונדון כבר כמה ימים, כל מה שראיתם הוא נוף אורבני טיפוסי של מדרכות, פיח וחנויות, ומתחשק לכם לטייל בנוף יותר כפרי עם אווירת כפר וסצינה מעט אלטרנטיבית
2. מתחשק לכם לשוט באחת מהסירות על התמזה ובאמת להגיע לאן שהוא (כלומר, לא שייט לשם שייט...)
2. מתחשק לכם לשוט באחת מהסירות על התמזה ובאמת להגיע לאן שהוא (כלומר, לא שייט לשם שייט...)
3. אתם רוצים לעמוד בתור ארוך ולשלם ממיטב כספכם כדי להצטלם עם רגל אחת בקו אורך מזרח והשנייה בקו אורך מערב
4. אחד מתחומי העניין שלכם הוא היסטוריה ימית של הצי המלכותי
יכולות להיות עוד סיבות, יכול להיות שסדר ההסתברויות שונה (בשביל באמת לבדוק את זה, אני צריך לעמוד בגריניץ' ולשאול כל תייר "למה אתה פה?"...), אבל אם אחת הסיבות רלוונטיות לכם ואפילו אם לא, אם יש לכם יום פנוי, שווה להגיע לכאן.
אז נלך דווקא מהסוף להתחלה:
הצי המלכותי: מאז ומתמיד גריניץ' התקשרה ישירות לצי המלכותי בגלל מיקומה הגיאוגרפי – בפתח נהר התמזה מול רציפי המסחר. פה הוקם בית החולים הראשון למלחים בשנת 1692 והאקדמיה הראשונה למלחים בשנת 1873. בגלל שני מוסדות אלו, הבדיחה הצפויה של הצי המלכותי היתה שבגריניץ' המלח הבריטי יתחיל את הקריירה שלו וגם יסיים אותה.... ניתן להרגיש את נוכחות הצי פה בכל פינה – אם זה פסלים של קפטנים מפורסמים, עוגנים וחבלים בכל מקום וחנויות לציוד ימי.
שלושת מארבעת המוזיאונים המלכותיים בגריניץ' קשורים בצי – המוזיאון הימי, קאטי סארק והמצפה המלכותי, תכף נגיע אליהם. אבל מה שמושך את העין מייד כשמגיעים לגריניץ' היא האקדמיה הימית הישנה עם שתי הכיפות שלה. הבניין עוצב ע"י כריסטופר רן, ומי ששומע את השם הזה לראשונה כנראה לא היה בלונדון (או שלא הקשיב להסברי המדריך..), שכן הבחור עיצב בערך חצי מהפרויקטים בלונדון וקבור באחד מהם – קתדרלת סנט פול. כריסטופר רן עיצב תחילה את האקדמיה הימית בגריניץ' עם כיפה אחת גדולה במרכז, אבל כשהוצגו התכניות לבית המלוכה, מייד זיהתה המלכה מארי השנייה בעיה חמורה! הבניין חוסם לה את הנוף לים! (כלומר...לנהר..). היא אהבה את בית המלכה (שהוא דרך אגב כיום המוזיאון המלכותי הרביעי בגריניץ') ודרשה מסר כריסטופר לחזור עם תכנית חלופית. וכך נוצרה התכנית לשתי הכיפות, כאשר באמצע הושאר קו אווירי ישיר בין בית המלכה לנהר, וכל הצדדים מרוצים.
אז נלך דווקא מהסוף להתחלה:
הצי המלכותי: מאז ומתמיד גריניץ' התקשרה ישירות לצי המלכותי בגלל מיקומה הגיאוגרפי – בפתח נהר התמזה מול רציפי המסחר. פה הוקם בית החולים הראשון למלחים בשנת 1692 והאקדמיה הראשונה למלחים בשנת 1873. בגלל שני מוסדות אלו, הבדיחה הצפויה של הצי המלכותי היתה שבגריניץ' המלח הבריטי יתחיל את הקריירה שלו וגם יסיים אותה.... ניתן להרגיש את נוכחות הצי פה בכל פינה – אם זה פסלים של קפטנים מפורסמים, עוגנים וחבלים בכל מקום וחנויות לציוד ימי.
שלושת מארבעת המוזיאונים המלכותיים בגריניץ' קשורים בצי – המוזיאון הימי, קאטי סארק והמצפה המלכותי, תכף נגיע אליהם. אבל מה שמושך את העין מייד כשמגיעים לגריניץ' היא האקדמיה הימית הישנה עם שתי הכיפות שלה. הבניין עוצב ע"י כריסטופר רן, ומי ששומע את השם הזה לראשונה כנראה לא היה בלונדון (או שלא הקשיב להסברי המדריך..), שכן הבחור עיצב בערך חצי מהפרויקטים בלונדון וקבור באחד מהם – קתדרלת סנט פול. כריסטופר רן עיצב תחילה את האקדמיה הימית בגריניץ' עם כיפה אחת גדולה במרכז, אבל כשהוצגו התכניות לבית המלוכה, מייד זיהתה המלכה מארי השנייה בעיה חמורה! הבניין חוסם לה את הנוף לים! (כלומר...לנהר..). היא אהבה את בית המלכה (שהוא דרך אגב כיום המוזיאון המלכותי הרביעי בגריניץ') ודרשה מסר כריסטופר לחזור עם תכנית חלופית. וכך נוצרה התכנית לשתי הכיפות, כאשר באמצע הושאר קו אווירי ישיר בין בית המלכה לנהר, וכל הצדדים מרוצים.
אז מכיוון שיש לנו רק יום אחד בגריניץ', נתרכז בשני המוזיאונים החשובים פה והם המוזיאון הימי (חינם) והמצפה המלכותי (בתשלום). במוזיאון הימי תוכלו ללמוד על ההיסטוריה המכובדת (והלרוב לא מכובדת) של הצי המלכותי. גולת הכותרת פה הוא כמובן קרב טרפלגר (1805), בו הביס הצי המלכותי בהנהגת קפטן נלסון כוח מאוחד של הצי הצרפתי והספרדי. הקרב מתואר בפירוט וגם מונצח ע"י ציור ענקי של וויליאם טרנר. נכון, תוכלו גם להתרשם מהצד הפחות מכובד של ההיסטוריה הימית הבריטית כמו הכיבוש והשליטה בהודו במשך 250 שנה והסחר הימי בעבדים בין אפריקה לאמריקה, אבל היי, כל עוד הבסנו את נפוליאון...
המצפה המלכותי עוצב ע"י...כריסטופר רן ונבנה ב 1675. פה תלמדו על איך הבריטים מיפו פה את הכוכבים, את כדור הארץ ואת הזמן עצמו. ואם כבר ממפים את כל הגורמים האלה – למה שלא כולם יתחילו פה? ועד היום, המצפה בגריניץ' הוא נקודת ההתייחסות לקווי האורך והזמן על כדור הארץ. הפעילות המועדפת פה היא עמידה עם רגל אחת בקו אורך מערב והשנייה בקו אורך מזרח (רק כדי לצנן את התלהבות המעריצים: זכרו שהקו דמיוני בלבד ונקבע שרירותית). המצפה נמצא בפארק גריניץ' על גבעה שממנה ניתן להשקיף על הסיטי של לונדון ולכן מהווה אתר צילומים מבוקש.
המצפה המלכותי עוצב ע"י...כריסטופר רן ונבנה ב 1675. פה תלמדו על איך הבריטים מיפו פה את הכוכבים, את כדור הארץ ואת הזמן עצמו. ואם כבר ממפים את כל הגורמים האלה – למה שלא כולם יתחילו פה? ועד היום, המצפה בגריניץ' הוא נקודת ההתייחסות לקווי האורך והזמן על כדור הארץ. הפעילות המועדפת פה היא עמידה עם רגל אחת בקו אורך מערב והשנייה בקו אורך מזרח (רק כדי לצנן את התלהבות המעריצים: זכרו שהקו דמיוני בלבד ונקבע שרירותית). המצפה נמצא בפארק גריניץ' על גבעה שממנה ניתן להשקיף על הסיטי של לונדון ולכן מהווה אתר צילומים מבוקש.
שתי האופציות להגעה לגריניץ' מעניינות באותה מידה – או שתגיעו עם סירה או שתגיעו עם הרכבת הקלה (DLR – נכלל בכרטיס האויסטר). את הסירה ניתן לקחת מרציף ווסטמינסטר ממש מתחת לביג בן ואז כמובן תקבלו שייט על התמזה. אם תחליטו להגיע עם הרכבת הקלה, תקבלו נוף של המרכז הפיננסי Canary Wharf. פה יש אופציה לרדת מהרכבת הקלה תחנה אחת לפני גריניץ' – Island Gardens וללכת ברגל לגריניץ' מתחת לתמזה במנהרה להולכי רגל הראשונה בלונדון. כשתלכו פה, אל תחשבו על העובדה שהמנהרה נבנתה ב 1902 ונזקקה לחיזוקים לאחר הבליץ של מלחמת העולם השנייה...
דווקא העובדה שהאנדרגראונד לא מגיעה לפה משווה לאיזור אווירה של כפר מחוץ לעיר. האיזור שופע פארקים ומרחבים פתוחים. פארק גריניץ' הוא הגדול ביותר והמומלץ פה והוא אחד משמונת הפארקים
דווקא העובדה שהאנדרגראונד לא מגיעה לפה משווה לאיזור אווירה של כפר מחוץ לעיר. האיזור שופע פארקים ומרחבים פתוחים. פארק גריניץ' הוא הגדול ביותר והמומלץ פה והוא אחד משמונת הפארקים
