לפעמים יותר חשוב לדעת לאן לא להגיע מאשר לאן כן להגיע. אני מסביר את זה לכל מי שמתכנן חופשה בישראל לדוגמא (בישראל יש כבישים שלא מומלץ לחקור היכן הם מסתיימים, בעיקר אלה בכיוון מזרח...).
בלונדון, יש איזורים שלא מומלץ להגיע אליהם, בעיקר בלילה. אז נתחיל בשאלה כללית: איך לונדון ממוקמת בעולם מבחינת בטחון אישי? לפי מדד האקונומיסט, שדירג את 50 הערים המייצגות בעולם, לונדון ממוקמת במקום ה 12 המכובד, הרבה לפני פריז (24) וניו יורק (28). באופן כללי, אין פה שכונות שהן לגמרי "מחוץ לתחום" כמו בערים מסוימות בעולם. בלונדון, אם אנחנו נמצאים באור יום, אין בעיה להסתובב בכל שכונה (כל עוד אתם לא מתגרים באנשים בכוונה...). מצד שני, בלילה זה סיפור אחר. אין מה להשוות לתחושת הביטחון האישי שיש בארץ, ובלילה, אכן ישנם איזורים שהייתי מעדיף להמנע מלהגיע אליהם.
מהו המקום הכי מסוכן בלונדון? כמובן שאין תשובה חד משמעית פה. מה שכן יש זה נתוני סטטיסטיקה של המשטרה. אבל מי מאמין לסטטיסטיקות? או למשטרה? אז שנאמין לסטטיסטיקות של המשטרה?? במקום זה, ננסה להבהיר את "רמת העירנות" המומלצת בכל איזור ואיזור בלונדון, וזאת על סמך היכרות אישית וסיבות היסטוריות. לבסוף, ניתן קצת טיפים לתייר האובד שנקלע למקום "לא מומלץ".
משום שלונדון היא עיר בקנה מידה עצום, לא נוכל לרדת לרמת כל שכונה וכל רחוב. מה שנעשה הוא נדבר ברמה כללית על חלקיה השונים של לונדון. נחלק את לונדון באופן טבעי לחמישה חלקים: מרכז העיר, מזרח, מערב, צפון ודרום.
מרכז העיר: אעפ"י שאין הגדרה מדויקת, בואו נגדיר את מרכז העיר כאיזור 1 של האנדרגראונד. זהו בעצם החלק הבטוח ביותר של לונדון. פה אין כמעט בעיה להסתובב בכל איזור, בכל שעה, שכן הרחובות תמיד מוארים ושופעים תעבורה של אנשים. אבל לא להכנס לשאננות - דווקא מסיבה זו האיזור חביב במיוחד על כייסים, לכן מומלץ תמיד לשמור עין על תיק היד, במיוחד באנדרגראונד ובמסעדות.
מזרח מול מערב: תחילה, נסביר קצת על הקונפליקט ההיסטורי בין מזרח ומערב העיר, שרמת הביטחון האישי נובעת היישר ממנו: היסטורית, האוכלוסייה המבוססת תמיד התיישבה במערב העיר. הסיבה היא שמזרח העיר הוא האיזור המתועש עם המפעלים הגדולים וזיהום האוויר (מדריך שפגשתי טען שזה נכון לכל עיר באירופה, מהסיבה שהרוחות תמיד נושבות מזרחה ולוקחות איתן את עשן המפעלים). למפעלים כמובן נדרשו ידיים עובדות, ולכן מעמד הפועלים שוכן במזרח. גם כל גלי ההגירה ללונדון, כולל גל ההגירה של היהודים ממזרח אירופה, שוכנו במזרח. בקיצור, אם אין לך כסף לקנות במערב – תמצא את עצמך במזרח העיר. (עכשיו יש לכם מספיק מידע לפרש את השיר של הפט שופ בויס "East-end boys and west-end girls"). המצב בעצם נשאר ככה עד היום, ולכן כמו שתנחשו – במזרח העיר הייתי מגביר עירנות ונמנע מלהגיע לכאן לבד בלילה. בעצם, אין לכם יותר מדי מה לחפש במזרח העיר (ואני מתכוון ממש למזרח, לא ל"מזרח של המרכז"), חוץ מבעצם שני אתרים שאולי תיקלעו אליהם – הפארק האולימפי וקניון Westfield בסטראטפורד.
במערב העיר אין שום בעיה להסתובב, שכן כמו שהזכרתי אלה הם האיזורים היותר מבוססים. אם בכל זאת ממש תלחצו אותי להזכיר איזורים שאני אישית הייתי מגביר עירנות בהם, אז הנה – שפרד'ס בוש והאמרסמית'. "מה יש לי לחפש בשפרד'ס בוש והאמרסמית'?" לא הרבה, חוץ אולי מקניון Westfield בשפרד'ס בוש (כן, עוד אחד, אולי יש משהו ברשת הקניונים האלה...) ותיאטרון האפולו בהאמרסמית'.
דרום העיר: כמו למזרח, גם לדרום העיר יש סיבה היסטורית להיות איזור מוזנח. הסיבה היא פשוטה – דרום העיר נמצא דרומית לנהר התמזה (הגיוני נכון?). צריך לזכור שעד לפני מאה וחמישים שנה בערך, היה רק גשר אחד על התמזה - לונדון ברידג'. הסיטי של לונדון שכנה תמיד צפונית לנהר, ולכן כל מה שדרומית לנהר נשאר לא מפותח. כמובן שלאחרונה האיזור התפתח, אבל לב העיר תמיד יישאר צפונית לנהר (יש נהגי מוניות שלא יעלו נוסע אם יעד הנסיעה הוא דרומית לנהר). אפילו קווי האנדרגראונד חדשים פה ומתוך 270 תחנות של האנדרגראונד, פחות מ 10% מהן נמצאות דרומית לתמזה. ולכן, כמו במזרח העיר, האוכלוסייה פה היא לא מהמעמדות המבוססים. האיזור "מאוד מעניין", יש פה "התחדשות אורבנית" ו"הזדמנויות נדל"ן". בתרגום חופשי – "תזהרו פה בלילה".
צפון העיר: כמו בסדרה מפורסמת של HBO, הצפון מתחלק ל"צפון הקרוב" והצפון "מעבר לחומה". לא ברור איפה החומה הדמיונית הזאת עוברת, אבל בצפון לונדון מאוד ברור שרמת העירנות צריכה לעלות ככל שאנו עולים צפונה. יש שאומרים שהצפון הרחוק הוא האיזור המסוכן בלונדון. זאת מכיוון שהמהומות הרציניות האחרונות שפרצו בלונדון פרצו כאן בטוטנהאם ב 2011. הסיבה הרשמית לפריצת המהומות היתה הריגת סוחר סמים ע"י המשטרה, אבל ברור שהשטח פה מבעבע כבר הרבה שנים, זאת בשל בעיית עוני והזנחה. בכל מקרה, אתרי תיירות גדולים אין פה, אז רוב הסיכויים שלא תמצאו את עצמכם מעבר לחומה הדמיונית במילא. הצפון הקרוב של לונדון הוא דווקא איזור איכותי, ורוב היהודים שידרגו את עצמם לכאן ממזרח העיר.
נסכם: ככל שאתם קרובים יותר למרכז לונדון ובעיקר צפונית לנהר, רמת הבטחון האישי סבירה בהחלט. אם בכל זאת בא לכם להרחיק לפרברים, עשו שיעורי בית על האיזור שתבקרו בו, במיוחד אם הוא במזרח או בדרום העיר.
הבטחתי טיפים לתייר האובד. אז במקרה ונקלעתם למקום שאתם לא מרגישים בו בטוחים (ולי זה כבר קרה כמה פעמים), חשוב לזכור:
בלונדון, יש איזורים שלא מומלץ להגיע אליהם, בעיקר בלילה. אז נתחיל בשאלה כללית: איך לונדון ממוקמת בעולם מבחינת בטחון אישי? לפי מדד האקונומיסט, שדירג את 50 הערים המייצגות בעולם, לונדון ממוקמת במקום ה 12 המכובד, הרבה לפני פריז (24) וניו יורק (28). באופן כללי, אין פה שכונות שהן לגמרי "מחוץ לתחום" כמו בערים מסוימות בעולם. בלונדון, אם אנחנו נמצאים באור יום, אין בעיה להסתובב בכל שכונה (כל עוד אתם לא מתגרים באנשים בכוונה...). מצד שני, בלילה זה סיפור אחר. אין מה להשוות לתחושת הביטחון האישי שיש בארץ, ובלילה, אכן ישנם איזורים שהייתי מעדיף להמנע מלהגיע אליהם.
מהו המקום הכי מסוכן בלונדון? כמובן שאין תשובה חד משמעית פה. מה שכן יש זה נתוני סטטיסטיקה של המשטרה. אבל מי מאמין לסטטיסטיקות? או למשטרה? אז שנאמין לסטטיסטיקות של המשטרה?? במקום זה, ננסה להבהיר את "רמת העירנות" המומלצת בכל איזור ואיזור בלונדון, וזאת על סמך היכרות אישית וסיבות היסטוריות. לבסוף, ניתן קצת טיפים לתייר האובד שנקלע למקום "לא מומלץ".
משום שלונדון היא עיר בקנה מידה עצום, לא נוכל לרדת לרמת כל שכונה וכל רחוב. מה שנעשה הוא נדבר ברמה כללית על חלקיה השונים של לונדון. נחלק את לונדון באופן טבעי לחמישה חלקים: מרכז העיר, מזרח, מערב, צפון ודרום.
מרכז העיר: אעפ"י שאין הגדרה מדויקת, בואו נגדיר את מרכז העיר כאיזור 1 של האנדרגראונד. זהו בעצם החלק הבטוח ביותר של לונדון. פה אין כמעט בעיה להסתובב בכל איזור, בכל שעה, שכן הרחובות תמיד מוארים ושופעים תעבורה של אנשים. אבל לא להכנס לשאננות - דווקא מסיבה זו האיזור חביב במיוחד על כייסים, לכן מומלץ תמיד לשמור עין על תיק היד, במיוחד באנדרגראונד ובמסעדות.
מזרח מול מערב: תחילה, נסביר קצת על הקונפליקט ההיסטורי בין מזרח ומערב העיר, שרמת הביטחון האישי נובעת היישר ממנו: היסטורית, האוכלוסייה המבוססת תמיד התיישבה במערב העיר. הסיבה היא שמזרח העיר הוא האיזור המתועש עם המפעלים הגדולים וזיהום האוויר (מדריך שפגשתי טען שזה נכון לכל עיר באירופה, מהסיבה שהרוחות תמיד נושבות מזרחה ולוקחות איתן את עשן המפעלים). למפעלים כמובן נדרשו ידיים עובדות, ולכן מעמד הפועלים שוכן במזרח. גם כל גלי ההגירה ללונדון, כולל גל ההגירה של היהודים ממזרח אירופה, שוכנו במזרח. בקיצור, אם אין לך כסף לקנות במערב – תמצא את עצמך במזרח העיר. (עכשיו יש לכם מספיק מידע לפרש את השיר של הפט שופ בויס "East-end boys and west-end girls"). המצב בעצם נשאר ככה עד היום, ולכן כמו שתנחשו – במזרח העיר הייתי מגביר עירנות ונמנע מלהגיע לכאן לבד בלילה. בעצם, אין לכם יותר מדי מה לחפש במזרח העיר (ואני מתכוון ממש למזרח, לא ל"מזרח של המרכז"), חוץ מבעצם שני אתרים שאולי תיקלעו אליהם – הפארק האולימפי וקניון Westfield בסטראטפורד.
במערב העיר אין שום בעיה להסתובב, שכן כמו שהזכרתי אלה הם האיזורים היותר מבוססים. אם בכל זאת ממש תלחצו אותי להזכיר איזורים שאני אישית הייתי מגביר עירנות בהם, אז הנה – שפרד'ס בוש והאמרסמית'. "מה יש לי לחפש בשפרד'ס בוש והאמרסמית'?" לא הרבה, חוץ אולי מקניון Westfield בשפרד'ס בוש (כן, עוד אחד, אולי יש משהו ברשת הקניונים האלה...) ותיאטרון האפולו בהאמרסמית'.
דרום העיר: כמו למזרח, גם לדרום העיר יש סיבה היסטורית להיות איזור מוזנח. הסיבה היא פשוטה – דרום העיר נמצא דרומית לנהר התמזה (הגיוני נכון?). צריך לזכור שעד לפני מאה וחמישים שנה בערך, היה רק גשר אחד על התמזה - לונדון ברידג'. הסיטי של לונדון שכנה תמיד צפונית לנהר, ולכן כל מה שדרומית לנהר נשאר לא מפותח. כמובן שלאחרונה האיזור התפתח, אבל לב העיר תמיד יישאר צפונית לנהר (יש נהגי מוניות שלא יעלו נוסע אם יעד הנסיעה הוא דרומית לנהר). אפילו קווי האנדרגראונד חדשים פה ומתוך 270 תחנות של האנדרגראונד, פחות מ 10% מהן נמצאות דרומית לתמזה. ולכן, כמו במזרח העיר, האוכלוסייה פה היא לא מהמעמדות המבוססים. האיזור "מאוד מעניין", יש פה "התחדשות אורבנית" ו"הזדמנויות נדל"ן". בתרגום חופשי – "תזהרו פה בלילה".
צפון העיר: כמו בסדרה מפורסמת של HBO, הצפון מתחלק ל"צפון הקרוב" והצפון "מעבר לחומה". לא ברור איפה החומה הדמיונית הזאת עוברת, אבל בצפון לונדון מאוד ברור שרמת העירנות צריכה לעלות ככל שאנו עולים צפונה. יש שאומרים שהצפון הרחוק הוא האיזור המסוכן בלונדון. זאת מכיוון שהמהומות הרציניות האחרונות שפרצו בלונדון פרצו כאן בטוטנהאם ב 2011. הסיבה הרשמית לפריצת המהומות היתה הריגת סוחר סמים ע"י המשטרה, אבל ברור שהשטח פה מבעבע כבר הרבה שנים, זאת בשל בעיית עוני והזנחה. בכל מקרה, אתרי תיירות גדולים אין פה, אז רוב הסיכויים שלא תמצאו את עצמכם מעבר לחומה הדמיונית במילא. הצפון הקרוב של לונדון הוא דווקא איזור איכותי, ורוב היהודים שידרגו את עצמם לכאן ממזרח העיר.
נסכם: ככל שאתם קרובים יותר למרכז לונדון ובעיקר צפונית לנהר, רמת הבטחון האישי סבירה בהחלט. אם בכל זאת בא לכם להרחיק לפרברים, עשו שיעורי בית על האיזור שתבקרו בו, במיוחד אם הוא במזרח או בדרום העיר.
הבטחתי טיפים לתייר האובד. אז במקרה ונקלעתם למקום שאתם לא מרגישים בו בטוחים (ולי זה כבר קרה כמה פעמים), חשוב לזכור:
1. אל תראו כמו מטרה - אל תלכו עם הסמארטפון פתוח על מפה. אל תשאלו אנשים להכוונה. במקום זה, פתחו את המפה, שננו בראש לאן אתם צריכים ללכת וסגרו את הסמארטפון
2. הורידו את הראש וצעדו כמה שיותר מהר. נסו לא ליצור קשר עין עם איש ואל תעצרו לענות על "רק שאלה" מאף אחד
3. אם אתם יכולים, עצרו מונית שחורה. נהגי המוניות השחורות בלונדון ידועים כמצילי חיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה