יום שישי, 2 בדצמבר 2016

אוקספורד סטריט לקונה המשועמם/ת


זהו פוסט שמוקדש לקונה המשועמם/ת. לכל מי שקניות באוקספורד סטריט הוא משהו שגררו אותו אליו, ואני מכיר כאלה מכל המינים והסוגים. בשורות הקרובות אני אספק תחליפים מעניינים מסביב לרחוב הפופולרי/ידוע לשמצה. בזמן שאנשים אחרים יתהלכו מחנות לחנות על אוקספורד סטריט, אנחנו נראה מה לרחובות הצדדיים יש להציע.
תחילה אבל, נעשה כבוד לרחוב עצמו לפני שנעזוב אותו. הנה שלוש עובדות שלא הרבה אנשים יודעים על אוקספורד סטריט:
1. הוא הרחוב עם זיהום האוויר הגבוה בבריטניה! את הכתר הבריטי הוא לוקח כל שנה, אך מדי פעם אוקספורד סטריט גם טוען לכתר העולמי: לכתבה המלאה (כן, זה הדיילי מייל...)

2. לא מומלץ להסתובב באוקספורד סטריט בשעות הלילה המאוחרות. אמנם הוא אחד הרחובות המרכזיים בלונדון, אבל משום מה הוא מושך אליו טיפוסים מפוקפקים בשעות המאוחרות, אולי גם זה סוג של מלכודות תיירים... למי שיותר מתעניין, הנה דיווח של המשטרה על מקרי הפשע באיזור בשנה האחרונה: לינק כאן

3. שופינג!!! למה בעצם שווה לעשות קניות באוקספורד סטריט? הרי את החנויות שמוצאים פה אפשר למצוא בהרבה מקומות אחרים! אז זהו, שזה נכון חלקית. קודם כל, יש חנויות שנמצא רק פה. אבל גם אם ניתן למצוא את החנויות במקום אחר, יש שני יתרונות מרכזיים לקניות באוקספורד סטריט: 1. הכל מרוכז סביב רחוב אחד. 2. פה נמצאות חנויות הדגל של הרשתות. כלומר, הסניפים פה הם הגדולים ביותר עם מגוון המוצרים הגדול ביותר. מה שלא תמצאו פה, לא תמצאו בשום מקום אחר.
עד כאן על הרחוב עצמו. ועכשיו כמו שהבטחתי, נעזוב אותו. אני אחלק את הפוסט לארבעה חלקים – וזאת על פי ארבעת תחנות הטיוב שעל אוקספורד סטריט ממזרח למערב. מה שנשאר לקורא לעשות זה לבדוק איפה הוא בדיוק על הרחוב.


אזור תחנת Tottenham Court Road:
את האזור הזה שווה לנטוש מהר. כרגע מתבצעות פה עבודות לפתיחת תחנת רכבת חדשה על הקו החדש (Cross rail) ולכן האזור רועש במיוחד. קחו את עצמכם לסוהו דרך כיכר סוהו. מאוקספורד סטריט פנו לתוך Soho Street. ממש לפניכם נמצאת כיכר סוהו - אי של שפיות בתוך הבלאגן וההמולה. אחד הדברים שאני אוהב זה הכיכרות הלונדוניות האלה שמספקות מקלט ירוק בתוך האורבניות האפורה. פה ניתן לשבת ולהרגע, אבל לא ליותר מדי זמן כי יש לנו את כל סוהו לחקור עדיין... מי שיילך מסביב לכיכר יימצא לפחות שתי כנסיות (שרק לאחת מהן – St. Patrick’s ניתן ושווה להכנס) ואת בניין המשרדים של 20th Century Fox Film.
מכיכר סוהו נמשיך לתוך סוהו עצמה. מה שאני תמיד עושה זה יוצא מהכיכר בפינה הדרום-מזרחית שלה לתוך Greek St. וסורק את כל סוהו בשתי וערב. כלומר ממשיך על הרחוב דרומה עד Old Compton St., פונה ימינה וימינה, שמאלה ושמאלה וכו'. סוהו הוא איזור הבילויים וחיי הלילה בעיקר אך פעיל גם ביום עם מסעדות, בתי קפה, בארים וקהילה צבעונית במיוחד. אין לברוח מהעובדה שהמקום גם מאכלס מועדוני חשפנות וחנויות לאביזרי מין - לחובבי הז'אנר. מי שמתגעגע לניגוב חומוס יכול לבקר ב Hummus Bros הישראלית.



אזור תחנת Oxford Circus:
גם את האזור הזה שווה לנטוש מהר. הסיבה היא כמות האנשים שמסתובבים פה, בעיקר לקראת כריסמס. ממש ליד תחנת הטיוב, פנו לתוך Argyll St.. רדו במורד הרחוב עד ההצטלבות עם Little Argyll St. ופה הסתכלו ימינה לכיוון מערב, תוכלו לראות את חנות הדגל המפוארת של אפל בה תוכלו לבקר עוד מעט. המשיכו לרדת במורד Argyll St. עד סופו. חצו את הרחוב והכנסו לתוך חנות הכלבו Liberty (אל תדאגו, אני לא שולח אתכם לקניות, הרי מזה אנחנו מנסים להתחמק!) עמדו במרכז החנות והביטו למעלה. כל קומות החנות עומדות בתפארתן - החנות כולה בנויה מעץ. תמיד כשאני פה משום מה אני מתפלל שיש להם ביטוח טוב נגד שריפות... ניתן להסתובב קצת בחנות אבל לפי דעתי חם ויקר כאן מדי!
נסו למצוא את היציאה מהחנות לכיוון Carnaby St. שכן לכאן אנחנו בעצם חותרים להגיע. אם לא מצאתם, פשוט צאו מהחנות מאיפה שנכנסתם והקיפו אותה. בכל מקרה, אנחנו ב Carnaby St.. הרחוב הזה והאזור הסובב אותו היה ונשאר סמל לשנות השישים העליזות בלונדון. בשנות השישים הרחוב היה מרכז עלייה לרגל לכל צעירי הממלכה שבאו לחגוג את אווירת החופש והמרד של התקופה. עד היום לרחוב אווירה עליזה משלו ואני משאיר לכם להסתובב פה בכל חנויות הבוטיק ובתי הקפה. כשסיימתם, ניתן לברוח לכיוון Regent St. במערב, בו כאמור תמצאו את חנות הדגל של אפל בנוסף לעוד חנות מפורסמת – חנות הצעצועים Hemleys.




אזור תחנת Bond Street:
אם אנחנו ב Bond St., סימן שהתקדמנו בחיים. פה יש שתי אופציות – חנויות בוטיק, בתי קפה ומסעדות של St. Christopher’s Place או חנויות היוקרה (ואני מתכוון ממש יוקרה) של New Bond St..
St. Christopher’s Place – האופציה המועדפת עליי. מול תחנת הטיוב, ממש צמוד משמאל ל H&M, יש מעבר קטן שמוליך אתכם ל St. Christopher’s Place. זוהי עוד בריחה מההמולה של אוקספורד סטריט לחצר קטנה עם בתי קפה וחנויות בוטיק.
New Bond Street – זהו ללא ספק הרחוב עם החנויות היקרות בלונדון. קחו את הקונספט של כיכר המדינה ותעלו אותו כמה מדרגות. לא נתחיל להזכיר את שמות החנויות שנמצאות פה כי אנחנו פשוט לא בספירה הזאת, אבל חוץ מלהסתכל בחלונות הראווה ובמכוניות החונות מחוץ להם, ניתן להכנס פה לכמה גלריות אמנות מעניינות.
 
 


יום רביעי, 16 במרץ 2016

ג'ק המרטש

אוקיי אוקיי אז אני יודע שאנחנו מדברים פה על נושא רציני ולפחות 5 נשים נרצחו על ידי אותו רוצח. אבל היי, אם כבר להרצח, אז למה לא לבחור בחתך כירורגי עמוק לצוואר שכנראה יהרוג אותך בלי שתרגיש, ועל ידי אחד הרוצחים המפורסמים ביותר, שיכניס את השם שלך לספרי ההיסטוריה למאות השנים הקרובות?
אז תחילה נעבור על מסכת האירועים ואז נראה קצת זוויות רלוונטיות לתייר הישראלי:
הרקע:
השנה היא 1888 והמקום הוא ווייטצ'אפל שבאיסט אנד. אם יש הגדרה כלשהי למילה Slums, פה וכאן זה ההתגלמות שלה. קצת דוגמאות: תוחלת החיים הממוצעת לגבר כאן היא 40, ביוב וזוהמה זורמים ברחובות, האיזור מאכלס בערך 80,000 תושבים (רק להשוואה, כיום מתגוררים כאן 15,000), כל אישה רביעית בממוצע מתדרדרת בשלב מסויים בחייה לזנות. אין רישומים מדויקים, אבל היהודים מהווים חלק ניכר מאוכלוסיית ווייטצ'אפל.
האירועים (בקצרה ככל שאוכל) לפי סדר כרונולוגי:
31.8.1888 – גופתה של מארי-אן ניקולס נמצאת על ידי צ'ארלס קרוס, סבל במקצועו בדרכו לעבודה, בשעה 3.40 בבוקר ברחוב Bucks Row. מארי-אן היתה ידועה כזונת רחוב. לגופה היה חתך עמוק בצוואר – לפי העדויות החתך היה כה עמוק עד שהראש כמעט נערף. כמו כן חלל הבטן נפתח ואיבריה הפנימיים היו גלויים לעין.
8.9.1888 – ג'ון דייוויס מוצא את גופתה של אנני צ'אפמן בשעה 6 בבוקר ברחוב Hanbury Street. אנני עסקה במכירת פרחים והשלימה הכנסה על ידי זנות מזדמנת. שוב, חתך עמוק בצוואר שכמעט ערף את ראשה ופתיחת חלל הבטן. רופא שהוזעק למקום קובע את מותה ומבחין שהרחם שלה נשלף ונלקח ע"י הרוצח!
27.9.1888 – מכתב מגיע לסוכנות הידיעות של לונדון מאדם שמגדיר את עצמו כ "ג'ק המרטש". באותה תקופה יש לציין שמגיעים מאות מכתבים מאנשים שטוענים לכתר הרוצח. מה שמיוחד במכתב הזה זה שהרוצח מבטיח שני דברים: שהוא יתקוף שוב בימים הקרובים ושהוא יתלוש לקורבנותיו את האזניים. מכאן והלאה הרוצח נודע בשם ג'ק המרטש.
30.9.1888 - הרוצח מקיים את הבטחתו ותוקף שלושה ימים לאחר המכתב והפעם ברצח כפול. בערך בשעה 12:45 בלילה, יהודי ממוצא הונגרי, ישראל שוורץ, מבחין בגבר כבן 30 עם שפם מכה בחורה ברחוב Berner. הגבר מבחין בישראל מתקרב וצועק לעברו "Lipski", שם גנאי ליהודי, ישראל מסתובב ובורח. גופתה של אליזבת סטרייד, זונת רחוב, מתגלה כרבע שעה לאחר מכן ע"י לואיס דימשץ. שוב, סיבת המוות היא חתך עמוק בצוואר. הסברה היא שג'ק המרטש זנח את ההתעללות בגופה כשהבחין בישראל מתקרב (היהודי גיבור היום?) ולכן החליט לתקוף שוב באותו לילה (אולי לא...).
45 דקות לאחר מכן, בשעה 01.45, השוטר אדוארד ווטקינס נכנס לכיכר Mitre הנמצאת בערך כקילומטר מרחוב Berner כחלק מסיורו השיגרתי. הוא עובר שם כל 15 דקות. אבל עכשיו הוא מגלה את גופתה של קאתרין אדווס. לגופה יש חתך עמוק בצוואר, חלל הבטן נפתח וחלק מהרחם והכלייה השמאלית נלקחו.
1.10.1888 – מכתב שני מגיע לסוכנות הידיעות בו מתגאה ג'ק המרטש ברצח כפול שביצע זה עתה ומתנצל על שלא יצא לו לקיים את הבטחתו לתלוש את אזני קרבנותיו.
16.10.1888 – מכתב שלישי מתקבל במשמר האזרחי של וויטצ'אפל. המכתב נקרא "מהגיהנום" ומצורפת לו חצי כלייה. רופא שבודק את הכלייה מאשר שאכן היא אנושית ושמאלית אך באותם ימים לא היה ניתן לוודא שאכן היא של קאתרין אדווס.
9.11.1888 – מארי קלי נרצחת בביתה שב Miller’s Court. מקרה זה הוא יוצא דופן מכמה סיבות: הנרצחת היתה בת 23 במותה כאשר הנרצחות האחרות היו בסביבות גיל ה 40, והרצח התרחש בתוך דירתה של מארי - מארי אירחה לקוחות בדירתה ולא ברחוב. עובדה זו חשובה שכן ההתעללות בגופתה של מארי נמשכה כנראה שעות, ולכן עדים מזירת הרצח מתארים אותה כבית מטבחיים.

ואחרי מסכת אירועים מרנינת נפש כזו, נעבור קצת לזוויות היהודיות של סיפור ג'ק המרטש:
רוב עדי הראיה היו יהודים. החל מישראל שוורץ המסכן ועד שלושת העדים שראו את קאתרין אדווס מתגפפת עם גבר משופם בשנות השלושים לחייו בכיכר Mitre זמן קצר לפני מותה.
ג'ק המרטש לקח את סינרה המגואל בדם של קאתרין אדווס וזרק אותו ברחוב Goulston. ליד הסינר נמצאה כתובת גראפיטי טרייה: "The Juwes are the men that will not be blamed for nothing". הכתובת יכולה לרמז שהאשמה לרציחות תלויה ביהודים. מפקח המשטרה צ'ארלס וורן דאג למחוק את הכתובת עד הבוקר שכן הוא חשש מהתפרצות של פרעות אנטישמיות. בימינו זיהוי פלילי היו דואגים לפיטוריו המהירים...
החשוד הראשון ברציחות היה ג'ון פייזר היהודי. הוא היה ידוע ביחסו האלים לזונות הרחוב ונעצר על ידי המשטרה אך לאחר חקירה התברר שהיה לו אליבי לזמני הרציחות והוא שוחרר.
אתרים לתייר המתעניין בג'ק המרטש:
מוזיאון ג'ק המרטש – נפתח לאחרונה על ידי בכיר לשעבר בגוגל. המוזיאון מעורר מחלוקת מפתיחתו וחלק מהמבקרים טוענים שהמוזיאון מהלל את ג'ק המרטש במקום לתת יותר דגש על חיי הקרבנות. עדיין, שווה ביקור ומחיר הכניסה כולל סיור בווייטצ'אפל. כתובת: 12 Cable Street, London.
אינספור סיורים בתשלום שתמצאו בקלות באינטרנט יבטיחו לספר לכם את סיפור ג'ק המרטש. שורה תחתונה, לא הרבה נשאר בווייטצ'אפל מימי ג'ק המרטש ופשוט תשמעו קצת יותר פרטים מהמתואר פה.
המוסד היחידי שנותר על תילו מימי ג'ק המרטש הוא הפאב Ten Bells. עדי ראיה רבים סיפרו שקרבנותיו של ג'ק המרטש בילו את רגעיהן האחרונים בפאב הזה וסברה אחת טוענת שהוא היה בוחר את הקרבן הבא שלו בעודו שותה פה. בנות, לכו לשתות פה, רק אל תעזבו עם גבר משופם שכרגע פגשתן...



יום שישי, 4 במרץ 2016

נוטינג היל

נוטינג היל – מי בעצם הכיר את השכונה הזו לפני שכולנו התוודענו אליה בסרט המפורסם שנקרא... נוטינג היל?! טוב, אז עוד נחזור לסרט בהמשך.
 
מכירים את סיורי הכוכבים בבוורלי הילס? אלה שלוקחים אתכם לראות מי גר איפה? אז בימים אלה אפשר בקלות לארגן סיור כזה בנוטינג היל. כולנו אוהבים קצת Name-dropping, אז רק על קצה המזלג – בסיור האחרון שעשיתי בשבת עברנו על פני הבתים של: סר ריצ'רד ברנסון (מיסטר וירג'ין – לא נראה שהוא היה בבית, בטח מסתובב ערום על האי הפרטי שלו), סר אלטון ג'ון (גם הוא לא מסתמן שהיה בבית, לאחרונה הוא עבר להתגורר בבית הכפר שלו ב Ascot, התברגן קצת הייתי אומר) ואנני לנוקס (לא חובבת ישראל גדולה בלשון המעטה).
אבל היהלום שבכתר, כמובן, איך לא? הארמון המלכותי בכבודו ובעצמו. חשבתם שהארמון המלכותי יושב בבאקינגהאם? טעיתם. הארמון המלכותי הלא רשמי נקרא בקינגהאם (Beckingham) והוא עומד לתפארת בנוטינג היל. ולמי שעדיין לא הבין, פה גרים הבקהאמים. ולמי שלא יודע מי הם...מממ...תואשמו בבגידה בממלכה ודרככם לגרדום קצרה :)
טוב, אז אחרי שהשתכשכנו קצת בביצת הסלבריטאים (שהרי אנחנו בנוטינג היל), נעבור קצת לאטרקציות של השכונה. אז חוץ כמובן מהסרט, השכונה ידועה בשל עוד שתי אטרקציות מפורסמות:
 
1. שוק פורטבלו: זהו אחד השווקים הגדולים והמגוונים בלונדון. השוק התחיל כשוק של עתיקות ואפשר עדיין לראות את חנויות העתיקות הישנות (השוק מתגאה בהיותו שוק העתיקות הגדול בעולם), אבל לאחרונה השוק התפתח ובעצם אפשר למצוא כאן הכל – בגדים, תיקים, ריהוט, אביזרי אופנה. החידוש האחרון כאן הוא שוק אוכל מפותח. כמו בכל לונדון, הלונדונים התאהבו לאחרונה בדוכני אוכל ובעצם אי אפשר להאשים אותם – אוכל טרי ובזול. אני ממליץ על הפלאפל בלאפה שיגרום לכם להרגיש כאילו אתם באלנבי (וכן, רוב מוכרי הפלאפל בלונדון הם "בני דודינו", אבל איך אומרים? כל לונדון חברים).
השוק פתוח כל יום חוץ מיום ראשון וביום חמישי נסגר ב 13:00


2. קרנבל נוטינג היל: זהו הקרנבל השני בגודלו בעולם אחרי ריו! אז זאת ההזדמנות בעצם לקצת היסטוריה של המקום: נוטינג היל היה אזור מוכה עוני עד בעצם לשנות השמונים בערך. בשנות החמישים היה גל הגירה גדול מהאיים הקריביים ללונדון ורובם הגיעו לנוטינג היל בשל מחירי השכירות הזולים באיזור בזמנו. כמו כל קהילה, הם הביאו איתם את המנהגים שלהם ואחד המנהגים היה קרנבל שנתי. הבעיה היתה שבעלי הבתים והאולמות להשכרה היו ברובם גזענים ולא הסכימו להשכיר את האולמות לקרנבל. מה עשו המהגרים? החליטו שאם לא יהיה קרנבל בפנים – נעשה אותו בחוץ, ברחוב! כמובן שבעלי הבתים נחרדו מהרעיון (ויש כאלה שנשארו כך עד היום) אבל בסופו של דבר הם הבינו שהקרנבל לא רק מהנה אלא מושך הרבה תשומת לב ומסחר.
הקרנבל מתרחש יומיים רצופים - יום ראשון ושני האחרונים באוגוסט





אז עכשיו כמו שהבטחתי נדבר קצת על הסרט "נוטינג היל":

מה בעצם תמצית הסיפור? כוכבת הוליוודית מגיעה לנוטינג היל כתיירת. שם היא פוגשת מקומי "רגיל" שגר על פרוטובלו רוד בבית עם דלת כחולה ושותף תמהוני. המקומי עובד בחנות ספרים (שוב, על פורטובלו רוד). הכוכבת והמקומי מתאהבים. סוף.
אז אולי אתם כבר מנחשים, אבל בימים אלה זה תסריט דמיוני לגמרי! למה? כי אין יותר אנשים "רגילים" שגרים בנוטינג היל!! מי גר כרגע בנוטינג היל? בדיוק! כוכבות הוליוודיות :)
אבל בכל זאת בואו נודה בזה, כולנו יכולים לראות את הסרט הזה אינספור פעמים - ג'וליה רוברטס ויו גראנט...כאילו...דא. אז הנה קצת עובדות טריוויה לגבי אתר הצילומים:
החנות המפורסמת עדיין קיימת וניתן לבקר בה. היא לא על פורטובלו רוד אלא נמצאת ב 13 Blenheim Crescent (חוצה את פורטובלו רוד). כשצילמו את הסרט שיחזרו רק את הכניסה לחנות הספרים על פורטובלו רוד.
הדלת הכחולה המפורסמת נמכרה במכירה פומבית (בעבור בערך 3000£) והוחלפה בדלת שחורה. לאחרונה, לאור הביקוש הרב, הדלת השחורה נצבעה שוב בכחול. מי שמעוניין לבקר את הדלת (הלא מקורית) ימצא אותה בכתובת 280 Westbourne Park Road
הגן הפרטי שאנה וויליאם מתגנבים אליו בלילה בקפיצה מעבר לגדר הוא Rosemead Gardens שנמצא ברחוב Rosemead Road. לא לנסות להתגנב לשם! הרבה ניסו ומספרים שהגדר הרבה יותר חדה וגבוהה ממה שמתואר בסרט! לאחרונה גיליתי שדיירי הרחוב יפתחו את הגן למבקרים למשך 5 שעות בתאריך המאוד מסוים 19.6.16  (עדכון ל 2018: 10.6.2018) בין השעות 12-17 וגם אז – הכניסה בתשלום! (ממש נדיבים הייתי אומר...)
תחנת אנדרגראונד: Notting Hill Gate